היסטוריית המחול המזרחי
מחול מזרחי, המוכר לרובנו בשם כולל של ריקודי בטן מכיל בחובו הסטוריה מפוארת, מסורת ים תיכונית עשירה ומעניינת, עם מבט אל תקופות קדומות במזרח התיכון, אז היה מקום לביטוי עצמי רב באמצעות ריקודים שבטיים, המבטאים מצבים שונים בחיים, פולחן, סיפור חיים, והכל באמצעות תנועות מפותלות ומורכבות שברבות השנים, שימשו מקור השראה בקרב מדריכי מחול ומאמנים גופניים ורגשיים.
ממזרח למערב
המחול המזרחי שהיה נחלתן הבלעדית של מדינות כמו מצרים, טורקיה, לבנון, מרוקו ועוד, הפך כבר בסוף המאה התשע עשרה נחלת הכלל, גם בעולם המערבי. למעשה, העולם המערבי קיבלת השראה רבה מריקודים מזרחיים אלו, יחד עם ההבנה כי הריקוד טומן בחובו כוריאוגרפיה מורכבת, תנועות גוף מרכבות אף הן, והם בעלי השראה רבה לתנועות גופניות החיוניות להפגת מתחים פיזיים, ואף נפשיים.
לימודי מחול מזרחי הם מקיפים, בהם נלמדת גם היסטוריה, והמקור של הריקודים וסגנונותיהם השונים, כבר מריקודי הפולחן, ועד לריקוד המודרני, בו יש מקום לביטוי עצמי של הרקדנית עצמה, וההשראה לריקוד לקוחה מהחיים, כמו גם התלבושות, האביזרים, והאמירה בריקוד כולו.
הלימודים מאפשרים היכרות עם הבסיס לסגנונות השונים, כאשר המכנה המשותף לכולם הוא התבססותם על ארבעת האלמנטים- מים, רוח, אדמה ואש. עוד נלמד אודות כלי הנגינה בהם נהוג ללוות את ריקודי הבטן, הסטוריה של מוסיקאים ערבים שחיברו מוסיקה לריקודים שונים ולרקדניות מפורסמות, מקצבים בסוגי תופים שונים ודרבוקות, וכן דמיון מודרך, המסייע לרקדניות להכנס ממש את הדמות אותה היא מתארת בריקודה, בנוסף לאינטליגנציה גופנית, זכרון חוויתי ותחושתי ועוד.
מקום לביטוי עצמי
לימודי מחול מזרחי מתאפשרים גם בקבוצות קטנות ואינטימיות, למי שמתקשה בחשיפה מול קבוצת משתתפות גדולה. הלימוד מעניק כלים המסייעים בביטוי עצמי ואישי, יחד עם תנועה חופשית והכנסת אלמנטים אישיים למחול. התהליך מביא רבות מהתלמידות לתת דרור להוויה הנשית במלואה, עם שימוש בשרירי הגוף יחד עם הבעת רגשות הבאים לידי ביטוי במחול, וכן אימפרוביזציה של צעדים ותנועות אותם מוסיפה הרקדנית למחול, תוך שימוש בכלים שקיבלה בלימוד המחול המזרחי יחד עם תוספת הפן הייחודי האישי שלה.
בעולם המערבי נלקחו התנועות המסורתיות והמקוריות, ועם הזמן התווספו אליהם צעדים ותנועות, המייחדים את הרקדניות, היוצרות כוריאוגרפיה שלמה, מתוך עולמן הפנימי ומכלול הרגשות שלהן. הלימוד למעשה מעודד יצירת מקום אישי וייחודי של הרקדנית, ושילוב טכניקות מסורתיות, עם המקומות האישיים. זה המקום בו מתחברים הגוף והנפש, ויחד נוצר סיפור שלם הבא לידי ביטוי באמצעות תנועה מורכבת, נשית ומרתקת ביותר.