ההשפעות הרגשיות – נפשיות פיזיות של ריקוד הבטן המזרחי
סיגל אליהו : מתוך עבודת הגמר במסלול להכשרת מדריכות למחול מזרחי 2008-2009
את הרומן שלי עם ריקודי הבטן התחלתי כנראה הרבה לפני שהתחלתי באמת לרקוד כילדה שנולדה למשפחה עיראקית שצלילי המוזיקה הערבית נוגנו בכל הזדמנות בבית. התחברתי למוזיקה כבר מינקות. הורי מספרים שהייתי מזמזמת את הצלילים כילדה. גם הסרטים הערביים של יום שישי והסדרות הערביות היו פופולאריים בבית הוריי. מעניין לציין שדווקא מהתרבות המזרחית הנתפסת בעיני כקשה ושמרנית, התרבות שעליה גדלתי, שהקשתה עלי להתפתח כאישה משוחררת ועצמאית, מצאתי את האהבה הגדולה לריקוד שהביא לשחרורי בכל כך הרבה מובנים בבגרותי.
אולם בריקוד הבטן מסתתרים לא רק הנאה ושחרור כי אם גם יתרונות בריאותיים ונפשיים שאותם בחנתי בעבודתי. עד היום נעשו מחקרים ספורים על ההשפעה החיובית של
ריקודי הבטן על כאבי גב, כאבים כרוניים, דיכאון, חרדות, בעיות מנטאליות, עמידה במצבי לחץ וחיזוק המערכת החיסונית.
אחד המחקרים שנעשו בישראל הוא מחקרה של ד"ר פרידמן מומחית לרפואת משפחה ומדריכת סטודנטים בחוג לרפואת משפחה באוניברסיטת תל אביב. מחקרה כלל שאלונים שהעבירה לנשים רוקדות בגילאים 25-65, הכוללים 57 שאלות בנוגע למצבן הרפואי ולהשפעת הריקוד על בריאותן. את התשובות השוותה לתשובותיהן של נשים בקבוצת ביקורת של נשים שעסקו בפעילות גופנית של הליכה. הממצאים מראים על שיפור משמעותי בקרב קבוצת הרוקדות ביחס לקבוצת הביקורת בירידה במשקל, בעיות של עצירות, זירוז בחילוף חומרים ובעיות של בריחת שתן. כל הנשים הרוקדות דיווחו על חיזוק השרירים, על עלייה במצב הרוח והפחתה בבעיות של דיכאון וחרדה.
יחד עם פיזיותרפיסט מהמכון לפיזיותרפיה בבית החולים מאיר בכפר סבא, ניתחה ד"ר פרידמן את תנועות הריקוד ונמצא שהן תואמות תנועות שעליהן ממליצים פיזיותרפיסטים במקרים של בריחת שתן וכאבי גב. עבודת הריקוד על השרירים העמוקים מחזקים שרירי בטן ורצפת אגן. כיום רופאי משפחה ואורתופדים רבים ממליצים על ריקודי בטן כפעילות מהנה ותורמת לבריאות באופן ישיר.
זאת ועוד, מחקר שערכה אורית בסון במסגרת לימודיה לתואר ראשון בחוג לחינוך וסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מצביע על כך שהריקוד והשיפור בתנועה מעלים את הדימוי העצמי, את תחושת הנינוחות והחופשיות, הביטחון העצמי והקבלה העצמית.
המלצה נוספת ניתן לראות בדבריו של ד"ר יעקב מאיר-וייל, פסיכיאטר- סקסולוג בבי"ח הדסה עין כרם, המקשר את ריקודי הבטן להתחברות למיניות הנשית ולחיזוק הזהות המינית, דרך הקשבה עצמית לקצב של התנועה וחזרה על התנועות המעגליות. החיבור העצמי לגוף הנשי ולמיניות האישה מחזקת את העונג ותחושת הגאווה וההכלה של הגוף.
בחינתם של המחקרים הספורים שנעשו בישראל על השפעתם של ריקודי הבטן, מלמדת אותנו שריקודי הבטן מכילים יסודות מרפאים אוניברסאליים שהם תולדה של פיתוח התרבות המזרחית על פני דורות. נשים בתרבות המזרחית פיתחו ושימרו את הריקוד המבריא הזה לגופה ולנפשה של כל אישה. הן רקדו בינן לבין עצמן, לא בכדי לשעשע ולבדר קהל, בודאי לא קהל גברי והעניקו לנשות העולם כלי טיפולי יעיל, נגיש וזמין.
לא נותר לי אלא לחזק ולהדגיש כי ריקודי הבטן מתחילים לזכות בהכרה ובחשיפה הראויה להם. הגיע הזמן שריקודי הבטן יזכו למקום של כבוד לצד שיטות מרפאות אחרות כמו היוגה, הטאי- צ'י ויתר השיטות העוסקות בגוף ובתנועה. ראוי שנשים יחשפו למעלותיו של הריקוד, מבלי שיהיו מושפעות מסטיגמות שטחיות שעבר זמנן. פיתוח המחקר בתחום והעלאת מודעות ליתרונות הריקוד הן במובן הפיזיולוגי, הן במובן הבריאותי והן במובן הנפשי, יתרמו לתהליך זה.