המשיכה הייחודית לריקודי בטן
דליה כהן- מתוך עבודת הגמא במסלול להכשרת מדריכות למחול מזרחי 2010 – 2009
בעבודתי בחנתי את המשיכה הייחודית לריקוד הבטן, לאור הסיבות השונות והמגוונות אליהן התוודעתי בשיחות עם נשים השונות בגיל, באופי במראה אשר למעשה אין בניהן כל מכנה משותף פרט למשיכה ולעיסוק בריקוד הבטן עצמו, הריקוד המיוחד, עתיק היומין עם רמז לנסתר. במהלך העבודה שילבתי ציטוטים מתוך דברים שנאמרו לי בשיחות שעשיתי עם נשים בנושא המשיכה לריקודי הבטן.
תחילה דנתי במקורו של
סגנון ריקוד הבטן במזרח הים התיכון ובצפון אפריקה. בחנתי את האופן שבו ריקוד הבטן מותאם לגוף הנשי וכיצד הנשיות מובעת בתהליך הריקוד. הריקוד מאופיין בזרימה וכדרך טבעית להשתחרר מעייפות, וביישנות כשהנפש משתחררת על ידי תנועות השרירים המחייבות שליטה הנותנת את התחושה של עוצמה פנימית וחיוניות.
בהמשך, הובאו הסיבות השונות למשיכה לריקודי הבטן וביניהן התועלת הבריאותית; הלבוש הצבעוני והססגוני המושך את העין; התאמתו של הריקוד לכל גיל ומראה; התלהבות והערצה כלפי רקדנית וחיבור אישי לסגנון של מורה מסוימת, אשר יוצר משיכה המתבטאת ברצון לצפות בהופעות נוספות ו\או לחקות את תנועות הריקוד; חיבור למוזיקה הייחודית המאופיינת באלתור ובקישוט ומבטאת מגוון רגשות. סיבה נוספת, היא התחברות לנשיות וחיזוק האנרגיה המינית. במהלך הריקוד נעשה שימוש ברחם ובמוטיב האמהות בתנועות של הבטן וכסמל לפריון. ידוע כי בעת לידה של אחת הנשים בכפר היו מתרכזות סביבה יתר הנשים ומחוללות סביבה בתנועות סיבוב האגן על מנת להקל על הלידה.
לאחר מכן דנתי במשיכה לריקודי הבט
ן מתוך בחינת קהל היעד המגוון של נשים מכל גיל, לאום ותרבות. המשיכה לריקוד באה מתוך התחושה המשלבת רצון אקטיבי להזזת הגוף לצליל המוזיקה עם רצון לצפות בריקוד מין הצד לשם הנאה ולמידה. בנוסף, שאלתי מה קורה לרקדנית במהלך הריקוד הססגוני הזה? מה היא עוברת בתהליך הריקוד? על שאלות אלו ניתן לענות בתשובות שונות וביניהן שחרור עכבות כאחת הסיבות לכך, שהרי שבחברה המודרנית, העכבות נובעות מדימוי גופני נמוך של נשים שאינן בעלות "גוף מושלם" ואילו הריקוד הוא מהווה צורת שחרור כלשהי בהנעת והנאת גופן. שינויים נוספים בעקבות המשיכה לריקודי הבטן והריקוד עצמו הם שיפור השמיעה המוזיקלית, שיפור הכושר הגופני, הנאה ופורקן ולעיתים שינוי מקצועי והתפתחות לכיוונים מקצועיים של הופעה ולימוד.
לבסוף תיארתי את היחס החברתי השלילי לרקדנית הבטן, שלעיתים אינו מאפשר לרקדנית לבטא ולהישמע בקהל המערבי, מכיוון שאין הבנה לעומקו ומורכבותו של הריקוד. פעמים רבות ניתן לראות את הקהל שנע בין תחושת בידור לאי נוחות וגועל, כך ש"קולה" של הרקדנית מושתק על ידי רעש הצלחות השיחות ליד השולחנות. לעיתים נדמה שרקדניות בטן צועדות הישר לתוך המקום הכי פחות מעצים שהפטריארכיה הכינה עבורן: חשופות ולא נשמעות.
יש נשים אשר נעות בין הפחד מהסטיגמה ובין המשיכה הגדולה שלהן לריקודי הבטן. ברמה האישית אוכל לציין כי עבורי המשיכה לריקוד הייתה חזקה ובלתי נשלטת והתחושה היא שהתנועות התקיימו בתוכי זמן רב לפני שהתחלתי לרקוד, כך שהריקוד גרם לי לחוש שקצתי משנתי ולחוות חוויה ייחודית רוחנית, מיסטית של ממש שאינה מוסברת ואינה הגיונית.
סיכום
בפרפראזה על המשפט הידוע "תמונה אחת שווה אלף מילים", אומר- "תנועה אחת שווה אלף מילים". הן הצפייה בריקוד הבטן והן העיסוק עצמו בריקוד מאפשרים להתחבר לתחושות שתוארו כאן, לרגש העמוק ולביטוי הפנימי והשכלי. בעבודה זו נעשה ניסיון לתת מענה למקצת מן השאלות שהועלו ביחס למשיכה לריקודי הבטן, תוך סקירה קצרה על מהות הריקוד, גורמי המשיכה אליו והאספקטים השונים הנלווים אליו. באמצעות עבודה זו ניתן להציע דרך לבחון ולהתבונן לתוך נפש הרקדנית ולנסות לחוש את סיבת משיכתה לריקוד הבטן והתועלת שספגה ממנה. המבט המעמיק מגלה את גורמי משיכתה לתחום ריקוד זה: אם בתנועותיה הנינוחות ושלוות פניה וגופה המשדר את תחושות ההנאה שלה מהריקוד, אם בלבושה הססגוני, אם בהעתקת תנועות ייחודיות למורה אצלה היא מקבלת את ההכשרה, ועוד.
הינכם/ן מוזמנים/ות למצוא גם אתם/ן סיבות נוספות המעניקות לריקוד זה משיכה רבה לנשים מכל חתך וליהנות אף אתם/ן מריקוד מיוחד זה.
רוב תודות לכם/ן הקוראים/ות על עיון בעבודה זו, בה הושקע מאמץ רב הן באיסוף חומר ובכתיבת העבודה בצורה שתעניין ותעשיר ותגרה את החשיבה והתחושות והן השקעה רגשית מעולם ריקוד הבטן שלי.
תודה לכן על ההתייחסות המחממת את הלב,
דליה כהן