"אופנה מזרחית?
אחד הפנים המוכרים והאהובים ביותר של הופעות ריקודי בטן או מחול מזרחי, הם הבגדים הצבעוניים, הנוצצים והיפהפיים המעטרים את גוף הרקדניות ומעניקים לאירוע כולו את הניחוח האוריינטלי החגיגי, המיוחד והמפתה שלו.
צעיף האגן, חגורת המטבעות, החזיה הרקומה, הצעיפים השקופים למחצה – כל אלה מעוטרים מאות ואלפי חרוזים והם כולם מעשה אמן נדיר ביופיו. השילוב בין בגדיהן של רקדניות מחול מזרחי למתאר תנועות הגוף שלהן הוא מושלם. ההתמקדות בתנועתיות של הטורסו – פלג הגוף מהאגן ועד הצוואר, לא רק שאינה מופרעת על-ידי בד המסתיר אותה, אלא מודגשת באמצעות לבוש שני החלקים המקובל ומעצימה את החוויה הויזואלית שבהסתכלות על רקדניות הבטן.
מעניין לגלות, כי כמו בכל הקשור בהיסטוריה של מחול מזרחי, גם ללבוש האופייני בעת ביצוע
ריקוד בטן, יש עבר שונה ואין המדובר בתלבושות עתיקות יומין שנשתמרו באותן דוגמאות וגזרות שנים ארוכות. גם כאן, השפיע כיבוש המערב את ארצות אגן הים התיכון וצפון אפריקה, על האופנה השלטת בקרב רקדניות מחול מזרחי וגם בפן זה של המחול ניתן כיום לתאר את ההתפתחות של הביגוד המקובל בענף כבעל השפעה כפולה – מצד אחד בהחלט מורגשת השפעתם של המקורות התרבותיים בהם צמח המחול ומצד שני מורגשת ההשפעה של הפיכת ריקודי הבטן לסוג של חוויה תיירותית-צרכנית במקומות שונים מהלך שנים ארוכות.
צעיף האגן, אולי הפריט המוכר ביותר לצד חזיית החרוזים, הוא פריט ים-תיכוני קלאסי שעדויות מצויירות שלו תוארו בציורי קיר במצריים עוד טרם תקופת הפרעונים אפילו. גם השימוש בצבעים עזים וגוונים שונים אופייני לאזור. לעומת זאת, כל עוד נהוגה הייתה הפרדה מגדרית בעת הופעות מחול מזרחי, נעשה שימוש דווקא בגלימות ארוכות בעת הריקודים.
מציאות זאת השתנתה רק מתוך הופעתם של תיירים מערביים שהחלו לצרוך הופעות ריקודי בטן כחלק מחוויית השליטה והכיבוש שלהם. כדי להפוך את הריקודים והרקדניות אטרקטיביים יותר עבורם, נעשה שימוש בבדים,
חולצות מיוחדות וטכניקות עיצוב אופנה מקומיות, כדי לעצב תלבושות מחול מזרחי שישדרו אותנטיות ויהפכו את הריקוד מוצר נחשק.
כיום, כאשר נשים רבות, כולל מורות לריקודי בטן, מכירות את ההיסטוריה הזו ועדיין בוחרות להשתמש בביגוד זה מתוך תחושה של עוצמה וחגיגה נשית, נסגר מעגל בו האובייקט שוב רוכש לעצמו עוצמה וחופש להחצין את יופיו באמצעות הריקוד והלבוש המסורתי למחצה.